שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קכ״ט, א׳

שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל לאישתעויי לשון הרע וכי היכי דאסיר לאשתעויי הכי אסיר לקבוליה דהכי אשכחן במרגלים דבדיל לשון הרע דאישתעו להון לדבית ישראל וקבלוה ישראל מינייהו איענשו עלה דמילתא וחמיר עונשה דלשון הרע יותר מן העושה מעשה כדתנן המוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד א' המוציא שם רע על גדולה שבכהונה ועל קטנה שבישראל נותן מאה סלע נמצא האומר בפיו חמור יותר מן העושה מעשה ממאי דילמא משום דהוה גרים לה קטלא אמר רבא אמר קרא כי הוציא שם רע על בתולת ישראל על שם רע שהוציא וכן מצינו שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע שנאמר וינסו אותי זה עשר ודילמא משום דאכתי לא מלא סאתן א"ר שמעון בן לקיש אמר קרא וינסו אותי זה עשר פעמים זה על זה נתחתם גזר דינן וא"ר אלעזר בן פרטא בא וראה כמה גדול כח לשון הרע ומה אם המוציא שם רע על העצים ואבנים כך המוציא שם רע על חבירו להרגו לא כל שכן ודילמא על דבר גדול דאמר רב חיננא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה דכתיב כי חזק הוא ממנו