אי נמי ברם צריך למימר אילו היכא דאזמניה אזמוני למצוה כגון דאזמינון לחוטי ועדיין לא רמינון ועבדיה להושענא ועדיין לא אגבהי' למיפק ביה עבדיה לסוכה ועדיין לא יתיב בה אי נמי תשמישי קדושה אזמינון לסיפרא ועדיין לא כרך בהון מי מיתסרי בהזמנה אי לא כרך בהון ולא אזמינון לא קא מיבעיא לן דשרי דהא לא אקדשינהו כי קא מיבעיא לן דאזמינהו ולא כרך בהו מאי מי אמרינן מהקדש ילפינן להו מה הקדש בהזמנה מיתסר אף הני בהזמנה מיתסרין או דילמא מתשמישי עבודת כוכבים ילפינן להו מה הנך לא מיתסרין בהזמנה דאמר מר האומר בית זה לעבודת כוכבים כיס זה לעבודת כוכבים לא אמר כלום לפי שאין הקדש לעבודת כוכבים אף הני נמי לא מיתסרין בהזמנה ת"ש דא"ר חסדא האי סודרא דאזמניה למיצר ביה תפילין וצר ביה תפילין אסור למיצר ביה פשיטי אזמניה ולא צר ביה צר ביה ולא אזמניה שרי למיצר ביה זוזי אלמא הזמנה לחודה לא כלום היא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קכ״ו, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.