שאילתא דאילו מאן דלייט נפשיה חלופי שמיא בר סקילה הוא דכתיב ונוקב שם ה' מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה ומאן דשמע ליה חייב למיקרע מאניה דכתיב ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית וגו' ומן דשמע נמי מפומא דמן דשמע ואמר דהני אמר פלוני מיחייב למיקרע דתניא אחד השומע ואחד השומע מפי השומע חייב לקרוע והעדים אינם חייבים לקרוע שכבר קרעו משעה ששמעו וכי קרעו משעה ששמעו מאי הוי הא קא שמעי השתא לא סלק' דעתך דכתיב ויהי בשמוע המלך ויקרע המלך קרע והם לא קרעו:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ק״י, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.