שאילתא דאילו מאן דאיקלע ענייא לגביה דקא אזיל מדוכתא לדוכת׳ מיחייב למיטרח ליה בשתי סעודות ואי בעי אושפיזא מידעם דגני ביה מיחייב למיתן ליה דתנן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר לפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שבת נותנין לו מזון ג׳ סעודו׳ מאי היא פרנסת לינה אמר רב פפא פוריא ובי סדיא ומאן דרחים על ענייא דמי לקב"ה כמאן דההוא טיבותא קמיה עבדה דכתיב מלוה ה׳ חונן דל אמר רב אסי אילמלי מקרא כתוב אי איפשר לאומרו כביבול עבד לוה לאיש מלוה אמר רב יהודה אמר רב גדול הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה שנאמר אל נא תעבר מעל עבדך ואמר רבי יוחנן גדול הכנסת אורחים מביטול בית המדרש דתנן מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני ביטול בית המדרש רב דימי מנהרדעא אמר יותר מביטול בית המדרש מדקא מקדים מפני האורחי׳ והדר מפני בטול בית המדרש השתא חמש מפנין ארבע מיבעיא אמר שמואל ארבע וחמש כדמשתעו אינשי אבל לא את האוצר מפני שלא יגמור את האוצר אבל אתחולי שפיר דמי ורבי שמעון היא דלית ליה מוקצה והאי תבן ותבואה כיון דחזי לבהמתו מפני ושרי ליה בחדא זיותא כי היכי דליתכון אורחי׳ בעא מיניה רבי נחומי בר זכריה מאביי שיעור תבואה בכמה א"ל לתך תניא נמי הכי שיעור תבואה לתך:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן י״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.