שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ק״ז, א׳

שאילתא דמיחייבין דבית ישראל למימני שבעה שבועי משיתסר בניסן דהוא יומא דבתר יומא קמא דפיסחא דבגויה מקרבינן עומר דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת ונו' וצריכינן למימני מאורתא דכתיב שבע שבתות תמימות תהיינה ואימתי את מונה אותן תמימות בזמן שאת מונה מבערב ולאו לבית דין בלבד הוא דקא מזהר רחמנא למימנא אלא לכולהו ישראל דתני' וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד מטהרת השבת ממחרת יום טוב אתה אומר ממחרת יום טוב או אינו אלא ממחרת שבת בראשית כשהוא אומר מיום הביאכם את עומר התנופה הרי מחרת יום טוב הכתוב מדבר ר' יוסי בר' יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר תספרו חמשים יום כל ספירות שאתה סופר לא יהו אלא חמשים יום ואם תאמר משבת בראשית פעמים שאתה מוצא חמשים ואחד חמשים ושתים חמשים ושלשה חמשים וארבעה חמשים וחמשה חמשים וששה ואמר אביי מצוה למימנא יומי ומצוה למימנא שבועי רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר זכר למקדש בעלמא הוא ולית הילכתא כוותיה וכד מלו שבעה שבועי דהוו להו ארבעין ותשעה יומי יומא דחמשין דאיתיהיבת ביה תורה לישראל קדשיה קב"ה ושווייה יומא טבא לישראל דכתי' תספרו חמשים יום גו' וביום הבכורי' וגו' עבודה דצורך אכילה שרי למיעבד ביום טוב כגון מישחט וסיפא ובשולי אבל טחינה והרקדה דדירכן למיעבד מערב יום טוב אסור דכתיב הוא לבדו יעשה לכם ודאי נהיל קמחא מאיתמל שרי למיתנייה ביומא טבא דתניא אין שונין את הקמח ביום טוב משום ר' פפיס אמרו שונין ושוין שאם נפל לתוכו צרור או קיסם שמותר לשנותו דרש רבה בר הונא זוטי בנהרדעא שונין את הקמח ביום טוב אמר להו רב חמא פוקו אמרו ליה שקילא טיבותיה שדיא אחיזרי חזי כמה מהולאתא איכא דרקדן בנהרדעא ולעולם הוא דמשניא כי הא דרב אשי כי תניא דביתהו קמחא ביו"ט משניא מדשאר יומי ותניא על פתורא אמר רב אשי הא דידן ברתיה דרמי בר אבא היא ורמי בר אבא מרי דעובדא הוה אי לאו דחזת מבית נשא לא הות עבדא וכי שרא רחמנא אוכל נפש לצורך ישראל אבל לצורך כותי אסור דכתיב יעשה לכם לכם ולא לכותי: