ברם צריך למימר היכא דייחדה למיעבד בה עבידתא אחרינא מי שרי לשהויה בבייתיה או לא מי אמרינן כיון דקא עביד בה עיבידתא אחרינא בטלה מתורת כיילא ושפיר דמי לשהויה או דילמא כיון דאיכא שמא דכיילא עלה וקוו לה קפחא וקרי לה כיילא זימנין דמיקרי כיילין בה ואסיר ת"ש דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שישהא מדה חסידה או יתירה בתוך ביתו ואפי' ייחדה עביט של מימי רגלים דמאיסא ולא אתי למיכל בה אפילו הכי זימנין דמיקרי וכייל בה אמר רב פפא לא אמרן אלא באתרא דלאו כולי עלמא חתמין אבל באתרא דחתמין כיון דלא חתימה לא כיילין בה ובאתרא דלא חתמין נמי לא אמרן אלא באתרא דלא מהנדזי אבל באתרא דמהנדזי לית לן בה ולא היא אפי' באתרא דמהנדזי נמי לא זימנין דאתי בין השמשות ומיקרי כייל ושקיל וכן הילכתא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ק״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.