שאילתא דמיחייבין דבית ישראל למירחמיה להקב"ה בכל ליבהון דכתיב ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו' ותניא רבי אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך אלא יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך ומיתבעי ליה למהוי אימתא דהקב"ה עליה דאיניש תדירא דכתיב את ה' אלהיך תירא וגומר ומיחייב למהוי אימתא דרביה עליה כאימתא דהקב"ה דתנן ר' אליעזר אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך ככבוד חברך וכבוד חברך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים ותניא שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע את ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן אמר להם כשם שאני מקבל שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה עד שבא רבי עקיבא ולימד את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים ומיחייב בר ישראל למיקם מקמי רבנן כד מטי ארבע אמות דידיה שנא' מפני שיבה תקום וגו' ותניא קימה שיש בה הידור ואי זו זו ד' אמות במה דברים אמורים ברבו שאינו מובהק אבל ברבו מובהק מלא עיניו ומאן דלא קאים מוקמינן ליה בעל כורחיה למיעבד יקרא דאורייתא אביי כי חליף ואיכא סבי דיתבי ולא מצו קיימי יהיב להו ידא וקיימי מיקמיה רבא משדר שלוחי ומוקמין ציבורא רב נחמן משדר גוואזי כי מטי אמר כמה נחמן איכא בשוקא כי קיימיתו לאו מיקמאי קיימיתו אלא מקמי תורה הוא דקיימיתו א"ר אלעזר כל תלמיד חכם שאינו עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים שנאמר וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים מורא זו אינו יודע מה היא כשהוא אומר והדרת פני זקן ויראת מאלהיך הוי אומר מורא זו קימה ואימא מורא דריבית ומורא דמשקלות רבי אלעזר פני פני גמר:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ק״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.