ויראשאילתא דמחייבין דבית ישראל לממהל מהילותא בתמניא יומי והיכא דנולד כשהוא מהול לאטופי מיניה דם ברית דתניא ערלתו ערלתו ודאי דוחה שבת ולא הנולד כשהוא מהול דוחה השבת שבית שמאי אומר צריך להטיף ממנו דם ברית מפני שהיא ערלה כבושה וב"ה אומר אין צריך ר׳ שמעון בן אלעזר אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית דאתמר רב אמר הלכה כת"ק ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון בן אלעזר וקיימא לן הלכ׳ כרב באיסורי רב אדא בר אהבה אתיליד ליה ההוא ינוקא כשהוא מהול אהדריה אתריסר מהולי עד דשוייה כרות שפכה אמר תיתי לי דעברי אדרב למימרא הלכתא כרב ועובד כוכבים לממהל בר ישראל פסול דכתיב המול ימול ואע"ג דמהול ערל הוא ישראל שמתו אחיו מחמת מילה ולא מהלוה לדידיה משום דאיכא משפחה דרפי דמא כדמהיל דמי דתנן קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות העולם:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן י׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.