סימן צב שלש סעודות. צוה יוצרנו בפ' ויהי בשלח. שיאכלו בני ישראל ג' סעודות בשבת דכתיב אכלוהו היום. ותניא בתוספתא בשבת פ' כל כתבי הקדש (קי"ז ב') כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת ג' ר' חדקא אומר (ארבע) ואמר ר' יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו, אכלוהו היום כי שבת היום היום לא תמצאוהו בשדה רבנן סברי בהדי דאורתא ור' חדקא סבר לבר מדאורתא וקימ"ל כרבנן. בכל מילי לא נפיק ידי חובתיה בסעודתא דשבתא כי אם בנהמא דבעינן מידי דמחייב עליה ברכת המזון. דאמרינן בברכות פ' ג' שאכלו (מ"ט ב') טעה ולא הזכיר של ר"ח בברכת המזון אין מחזירין אותו שבת ויו"ט בברכת המזון מחזירין אותו, מ"ט ר"ח אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל שבת ויו"ט דלא סגי ליה דלא אכיל' פי' מידי דמחייב עליה ברכת המזון. וטעמא דההוא קרא דמפקינן מיניה ג' סעודות אלחם קאי דכתיב הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה. וברכת המזון לחם כתיב דכתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וכתיב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך:
ספר יראים · סימן צ״ב
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.