ספר יראים · סימן ס״ג, ג׳

תולדות בשר בחלב. תנן בכל הבשר (ק"ג ב') כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים ואסור להעלותו על השלחן (עם הגבינה) חוץ מבשר דגים וחגבים ותנן (ק"ז ב') רבן שמעון ב"ג אומר לא אסרו אלא תפישה אחת בשלחן אחד, ואין הפסק בין בשר לגבינה אבל אם יש הפסק שאינו עשוי להיות כגון ב' לחמים או כיוצא בהם לא הוי תפישה אחת. וראיה לדבר קצת, דאמרינן בע"ז פרק ר"י (עבודה זרה נ' א') דהיכא דאיכא גובה ביני ביני מקרי ב' תפישות. ותנן (ק"ד ב') באיזה שולחן אמרו בשולחן שהוא אוכל עליו, אבל שולחן שהוא סודר עליו את התבשיל נותן זה בצד זה ואינו חושש. ותנן (ק"ז ב') צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת ובלבד שלא יהיו נוגעים זה בזה. ואע"ג דשרי רחמנא חלב שחוטה תנן בפרק כל הבשר (חולין ק"ט א') הכחל קורעו ומוציא את חלבו, לא קרעו אינו עובר עליו, ופי' דבאינו עובר ומותר ואע"ג דאיכא לישנא אחרינא דאמר אינו עובר עליו ואסור כלישנא דשרי קימ"ל. ותניא כוותיה, דתניא כחל שבשלו בחלבו היכא דבשליה לחודיה בלא בשר מותר, וכל קריעה היא שתי וערב. ואי קרעו שתי וערב וטחיה בכותלא שיצא כל החלב ממנו אפילו לכתחלה בקדרה שפיר דמי, כדאמרינן בפ' בל הבשר (ק"ט ב') כיצד קורעו. אמר רב יהודא קורעו שתי (וערב) וטחו בכותל. א"ל ר"א לשמעיה קרע לי ואנא אכול, מאי קמ"ל דלא בעינן שתי וערב אי נמי לקדירה: