ספר יראים · סימן נ״ב, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וראיה לך מדאמרינן בכל שעה (ל' א') אמר רב קדירות בפסח ישברו, ואמאי לישהינהו לאחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן, דלמא אתי למיעבד בהו במינן, פי' ובמינן אמרינן נמי דאסור בכל שהוא. וטעם זה שבקדירות פגום הוא שהרי שהה ח' ימים, וכרב קימל"ן דאמר חמץ בזמנו במינו בכל שהוא, דאמר רב הלכתא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור. ופי' רי"ה ז"ל, מדלא יהיב שיעורא למילתיה ש"מ במשהו כרב, ומדבריו למדנו דלא גרסינן במשהו כרב, דאיהו הוה דייק ליה הכי, וחמץ שאסור בכל שהוא בדבר לח ומתערב אבל ביבש כגון שנמצא על בשר מלוח או צלי או מצה רותחת חותך מקום פעפועו לפי אומד הדעת ורבוי החמץ ודיו:
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.