יש לשאול. דאמרי' במנחות פ' התודה (ע"ט א') חטאת שנשחטה חוץ למקומה, רבה אמר תרד. ויש לתרץ דההיא דמנחות בבשר חטאת ששחטה חוץ למקומה אליבא דר"א דאמרינן בזבחים פרק כל הזבחים שנתערבו (זבחים ע"ז א') אברי חטאת לריח נחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשם עצים, וקמ"ל רבה דכי שרי ר' אליעזר באברי חטאת ששחטה חוץ למקומה לא שרי ר' אליעזר לשם עצים. ובתחלת מעילה תנן הנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו מועלין בהן. ועל אותה משנה נמי מייתינן פלוגתא דרבה ורב דאיתא במנחות דאם עלה תרד ולא תרד. ואמרינן בגמרא היינו טעמא דלא פקעא קדושתייהו בפסול הואיל ומרצי לפגולן, פי' משום קדשים עליהן להחשב קרב המתיר כמצוותן לחייב עליהן משום פגול, וההיא משמע דרבא מודה מיירי דאינהו מרצי' לפיגולו ולא איברי חטאת. וי"ל נמי התם באברי חטאת והכי פירוש הואיל ומרצינן לפיגולן נקראים קדשים מרוצים להתחייב עליהן משום פגול בהקרבת אמורי חטאת ע"מ לאוכלו חוץ לזמנו וההיא דהמזבח מקדש באימורי חטאת שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה תנן אם עלו לא ירדו:
ספר יראים · סימן נ׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.