ספר יראים · סימן מ״ז, ה׳

ואליה אעפ"י שהיא קריבה בכבש של שלמים, דכתיב חלבו האליה תמימה לעומת העצה יסירנה, שריא, כדאמרינן בחולין בשלהי פרק כל הבשר (חולין קי"ז א') א"ל רב מרי לרב זביד ואי אליה אקרי חלב תיתסר באכילה ? א"ל עליך אמר קרא כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו, דבר השוה ליקרב בשור וכשב ועז, ואליה אינה קריבה אלא בכשב בלבד. וחלב הכסלים שתחת הקרום מותר שהקרום תורת בשר עליו ומה שתחתיו הוה ליה חלב שהבשר חופה אותו ומותר. ואמרינן בגיד הנשה (צ"ג א') אמר ר' אבא אמר רב יהודא אמר שמואל חלב שהבשר חופה אותו מותר אמר אביי טעמא משום דבהמה בחייה פרוקי מפרקא, פי' מופרד כסוי הבשר בחיי הבהמה ואין זה בשר חופה אותו, וכן פירש"י בחולין שקרום הבשר שעל הכסלים חפוי בשר גמור ושומן שתחתיו מותר מטעם חלב שהבשר חופה אותו. ויש אוסרים אותו ואינו נראה לן אך נראה לן דמותר וכן נהגו בכל מקום להתירו. וחלב שהבשר חופה אותו מותר דכתיב על הכפלים ולא בתוך הכפלים. ולובן כוליא, פי' שומן שבתוך הכוליא המכוסה בכוליא מבפנים (פליגי בה) ר' ור' חייא חד אסר וחד שרי. ואמר אביי מסתברא כמאן דשרי כי היכי דשרי בשר החופה בכסלים מטעם דכתיב על הכפלים הכי נמי משרינן בשר חופה דכתיב על הכליות ולא תוך הכליות.