ספר יראים · סימן תמ״ז, ב׳

. כהנים הדיוטות או בניו אלו כהנים גדולים כשהוא אומר והכהן המשיח תחתיו מבניו הרי גדול אמור הא מה אני מקיים ובניו אלו כהנים הדיוטות שאם היה כהן ומתקרב תחלה לעבודה מביא עשירית האיפה בעצמו ועובדה בידו פי' בעצמו. אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבד עד שלא הביא עשירית האיפה עבודתו כשירה. ביום ביום ולא בלילה, ביום המשח אין כ"ג נמשח אלא ביום, אותו אין מושחין שני כהנים גדולים. ביום המשה ביום שנמשח מביא עשירית האיפה לעולם או אינו אלא ביום שנטשה מביא עשירית האיפה ומפסיק ת"ל מנחה תמיד הא מה אני מקיים ביום המשח מיום שנמשח מביא עשירית האיפה לעולם. עשירית האיפה אחד מעשרה בג' מאין שהן ז' רבעים סלת וכתיב סלת חטים תעשה אותם מה להלן חטים אף כאן חטים. מנחה הרי היא ככל המנחות ללבונה. תמיד אף בשבת אלו נאמר מחציתה בבקר ומחציתה בערב יכול יביא חצי עשרון בבקר וחצי עשרון בערב כיצד הוא עושה מביא עשרון שלם וחוציהו ומקריב מחצה בבקר ומחצה בערב. על מחבת בשמן מלמד שטעונה כלי. בשמן הוסיף לה שמן פי' יותר ממנחת נדבה איני יודע כמה. הריני דן זו טעונה שמן ומנחת נסכים טעונה שמן מה מנחת נסכים שלשת לוגין לעשרון אף כאן שלשת לוגין לעשרון ומנחת נסכים מנלן דג' לוגין לעשרון דכתיב בה ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעית ההין והין י"ב לוג. ומחבת היאך היתה עשויה שנינו במנחות בכל המנחות באות מצה (ס"ג א') מה בין מחבת למרחשת מרחשת יש לה כסוי והמחבת אין לה (כסוי) דברי ר"י הגלילי ר' חנינא בן גמליאל אומר מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשים ומחבת צפה ומעשיה קשים. מורבכת תביאנה מלמד שנעשית ברותחין כל צרכה תופיני תאפה נאה רבי אומר תופיני תאפה רכה ר' דוסא אומר תופיני תאנה נאה. מנחת פתים מלמד שכופל אחד לשנים ושנים לארבעה ומבדיל. המשיח אין לי אלא משוח מרובה בגדים מנין ת"ל הכהן יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה ת"ל תחתיו מבניו את שבנו עומד תחתיו יכול יהא משוח מלחמה בנו עומד תחתיו ת"ל שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד וגו' את שבא לאהל מועד לשרת בקדש בנו עומד תחתיו יצא משוח מלחמה שאין בא אל אהל מועד. מבניו יעשה מלמד שיהא הבן קודם לכל אדם יכול אע"פ שאינו ממלא מקומו ת"ל אשר ימלא את ידו בזמן שהוא ממלא מקומו הוא קודם לכל אדם אינו ממלא מקום אביו יבא אחר וישמש תחתיו.