ספר יראים · סימן תל״ד, א׳

סימן תלד (כג) והתקדשתם והייתם קדושים. צוה הב"ה את ישראל שיקדשו עצמם דכתיב בפרשה ויהי ביום השמיני והתקדשתם והייתם קדושים לא מצאנו מפורש מה היא הקדושה ויש ללמד שלא ינוול אדם עצמו ביותר שהניוול הוא חסרון קדושה כדאמרינן בברכות בסוף אלו דברים (ברכות נ"ג ב') במתניתא תנא והתקדשתם אלו מים הראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש אני זה שמן אני ה' אלהיכם זו ברכה ונראה שלאסמכתא הובא הפסוק שהרי למדנו בכמה מקומות שמים ראשונים דרבנן בחגיגה בחומר בקודש ובעירובין (כ"א ב') ולמדנו מברייתא זאת שצריך לברך במים אחרונים שהרי מצוה הם מוהייתם קדושים וקדושה היא ופרישות ליטול ידים אחר אכילה אפילו שלא במקום סכנת מלח ומה שאמרו חכמים חולין (ק"ה א') מים אחרונים חובה פי' צריך להזהר בהם יותר ממים ראשונים. וכן שמעתי משמו של רבי יצחק בן מלכי צדק שמברכין על מים אחרונים ורב יהודאי הגאון פירש שאין מברכין שלא נתקנו כ"א מחמת סכנת מלח סדומית זו תשובתו: