ספר יראים · סימן שצ״ט, ע״ח

סימן שצט (טז) תפילין את ה' אלהיך תירא ותעבוד. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך צוה יוצרנו שיתנו ישראל מצותיו ומלכותו עליהם בד' מקומות בתורה בפ' בא אל פרעה בפ' קדש לי כתיב והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך ובפ' כי יביאך כתוב בסמוך והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך בפ' שמע כתיב בואתחנן וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך בפ' והיה אם שמוע בוהיה עקב נאמר וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם הרי אלו ארבע מקומות שצוה בהם הב"ה שיתנו ישראל את מצותיו על ידם ובין עיניהם ואמרו חכמים אחרי שבאלו ד' פרשיות כתיב צריך שיכתבו ד' פרשיות הללו בתפלה של יד ובתפלה של ראש ותניא במנחות פ' הקומץ רבה (מנחות ל"ו ב') ידך זו שמאל אתה אומר זו שמאל או אינו אלא ימין ת"ל אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואומר ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים ואומר למה תשיב ידך וימינך ר' נתן אומר א"צ הרי הוא אומר וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין וכיון דקשירה בימין הנחה בשמאל היא ותניא (ל"ז א') ידכה יד כהה זו שמאל ותניא אין לו זרוע פטור מן התפילין אחרים אומרים ידכה לרבות את הגדם והלכה כרבנן ותניא איטר מניח התפילין בימינו שהיא שמאלו והתניא מניח בשמאלו שהיא שמאל של כל בני אדם אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו למדנו באיזה יד צא ולמד באיזה מקום מן היד תנא דבי מנשה על ידך זה קבורת למוש"ל בלע"ז ומנלן דידך זו קבורת דת"ר (ל"ז ב') על ידך זו גובה של יד אתה אומר זו גובה של יד או אינו אלא ידך ממש אמרה תורה הנח תפילין ביד והנח תפילין בראש מה להלן בגובה הראש אף כאן בגובה של יד רא"א א"צ הה"א והיה לך לאות על ידך לך לאות ולא לאחרים לאות ר' יצחק אומר הה"א ושמתם את דברי אלה על לבבכם שתהא שימה כנגד הלב והיינו קבורת ומנלן דגובה של יד היינו גובה בשר שבזרוע חדא דאמרינן בכולי תלמודא תפילין בזרועו והזרוע נקרא אבר שאצל הכתף כדתניא באהלות פ"א במנין אבריו של אדם אחד בזרוע שנים בכתף ועוד דאמרינן בעירובין פ' האומר (י"ט ב') דאורייתא קיבורת כולה פי' איקרי יד ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם מדקאמר קיבורת כולה אלמא קיבורת הויא למעלה מהידים וידים הוו עד המרפק דהיינו קודא בלע"ז דתנן (עירובין י"ט א') האומר משקל ידי עלי רי"א ממלא חבית מים ומכניס ידו עד מרפקו וכו' ומנין שהמרפק הוי קודא דתנן באהלות פ"א שלשים בפסח יד ו' בכל אצבע ב' בקנה ב' במרפק אחד בזרוע אלמא מרפק הוי בין קנה לזרוע ותניא לעיל דבעינן שומה כנגד הלב ואמרינן (זבחים י"ח ב') לא יחגרו ביזע אמר אביי לא (יחגרו במקום שמזיעין כדתניא כשהן חוגרין אין חוגרין לא) למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן ואציל ומרפק אחד הם כדאמרינן התם בעירובין דמרפק דקתני במשנה מכניס יד עד מרפקו תניא בברייתא (ערכין י"ט ב') מכניס ידו עד האציל מכל זה למדנו שמקום תפלה של יד הוי גובה שבזרוע. למדנו מקום היד צא ולמד מקום בין עיניך האמור בתפילין של ראש. תניא לעיל הנחת תפילין בגובה של ראש מנלן דת"ר (מנחות ל"ז ב') בין עיניך זו גובה שבראש אתה אומר זה גובה שבראש או אינו אלא בין עיניך ממש נאמר כאן בין עיניך ונאמר להלן לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם מה להלן גובה שבראש מקום שעושה קרחה אף כאן בגובה ש"ר ר' יהודה אומר א"צ אמרה תורה הנח תפילין ביד והנח תפילין בראש מה להלן בתפילין ש"י מקום הראוי ליטמא בנגע אחד אף באן בתפילין ש"ר מקום הראוי ליטמא בנגע אחד והיינו גובה של ראש לאפוקי בין העינים דאיבא בשר ושער לבן ושער צהוב ותנא דבי מנשה בין עיניך זה קדקד היכא אמרי דבי ר' ינאי מקום שמוחו של תינוק רופף פי' גובה ש"ר והוא מכוון כנגד בין העינים.