סימן שצד (שה) השמר בנגע הצרעת. את ה' אלהיך תירא ותעבוד. צוה והזהיר שלא יטהר אדם נגעו אלא על פי כהן דכתיב בפ' כי תצא השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים ותנן (שבועות ד' א') בקוצץ בהרתו הכתוב מדבר ואמר ר' אילעא ב"מ שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה ותניא בספרי הישמר זה לא תעשה בנגע זה שער לכן הצרעת זו מחיה אין לי אלא עד שלא נזקק לטומאה נזקק לטומאה מניין ת"ל לשמור מאד ולעשות אין לי אלא נגעי אדם נגעי בגדים נגעי בתים מניין ת"ל ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים אין לי אלא מתוך החלט מתוך הסגר מניין ת"ל ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתים. אין לי אלא כולו מקצתו מניין ת"ל לשמור מאד. ולעשות לעשות אי אתה רשאי אבל אתה בא והולך ואין חושש שמא הלכה לו צרעתו ותניא בשבת פר"א (קל"ג א') לעשות אי אתה עושה אבל אתה עושה בסיד שע"ג רגלו במוט שע"ג כתפו ואם עברה עברה ובכל דבר שהוא מטהרו עובר דתנן בנגעים פ"ז התולש סימני טומאה והכוה את המחיה עובר בל"ת.
ספר יראים · סימן שצ״ד
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.