תנן בתמיד ובסוטה [בג' המקראות] לג' המקראות יברכך יאר ישא ג' ברכות ובמקדש ברכה אחת ומפרש טעמא בסוטה (מ' ב') לפי שאין עונין אמן במקדש (במקדש) ככתבו במדינה בכנוי וטעמא כדתניא (ל"ח א') כה תברכו בשם המפרש אתה אומר בשם המפרש או אינו אלא בכנוי ר' יונתן אומר הרי הוא אומר בכל שמי המיוחד לי בשם המפרש יכול אף בגבולין כן נאמר כאן ושמו את שמי ונאמר להלן ושמי שם מה להלן בבית הבחירה אף כאן בבית הבחירה ובמדינה בכנוי ר' יונתן אומר הרי הוא אומר בכל המקום אשר אזכיר את שמי הרי מקרא מסורס בכל המקום שאני נגלה עליך שם תהא מזכיר שמי והיכן אני נגלה עליך בבית הבחירה אף אתה לא תהא מזכיר שמי אלא בבית הבחירה מכאן ששם המפרש אסור לאומרו בגבולין. כה תברכו את בני ישראל אין לי ברכה אלא לישראל לגרים ולנשים ולעבדים מנין ת"ל ואני אברכם. למעלה בעמוד דקדקתי בבני ישראל שיש מקום שגרים בכללן ויש מקום שצריך רבויין.
ספר יראים · סימן רס״ט, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
