תולדה למצות עשה. צוו חכמים שכל ישראל יתורו בין איש בין אשה ביום הכפורים. כדתניא בסוף פ' יוהכ"פ (פ"ז ב') מצות וידוי יוהכ"פ עם חשיכה וחכמים אומרים צריך שיתודה קודם שיאכל וישתה שלא תטרף דעתו. אע"פ שיתודה ערבית אחר סעודתו צריך שיתודה קודם סעודתו התודה ערבית צריך שיתודה שחרית בשחרית ותודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה. והיכן אומרה יחיד אומרה אחר התפלה ושליח צבור באמצע התפלה. בנעילה מאי אומר. אמר רב אתה יודע רזי עולם ושמואל אמר ממעמקים. לוי אמר ובתורתך כתוב לאמר כי ביום הזה יכפר עליכם ר' יוחנן אמר רבון כל העולמים כי לא על צדקותינו אנחנו. רב יהודה אמר מה נאמר לפניך רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי; אמר בר (המדורי) לא שנו אלא שלא אמר אבל אנחנו חטאנו אבל אמר אבל אנחנו חטאנו תו לא צריך וקיי"ל הכי והוסיפו עליו על חטא שחטאנו וכו' ובא הדבר שלא לשגות.
ספר יראים · סימן רס״ג, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.