ספר יראים · סימן כ״ו, י״ד

ואני שמעתי טעם אחר להיתר קטופרס בנהרות, דכיון שאינן פוסקין ולא פסיל ליה קטופריס. תניא בב"ק במרובה (פ"ב א') עשר תקנות תיקן עזרא וזו אחת מהן שתהא אשה חופפת וטובלת ומסקינן בתינוקת (ס"ח א') והלכתא אשה חופפת ביום וטובלת בלילה והלכתא אשה לא תחוף אלא בלילה קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא הא דאפשר הא דלא אפשר. פי' אפשר לחוף ביום לפני ליל טבילתה חופפת ביום, אי אפשר לחוף ביום שלפני ליל טבילתה כגון שנזדמנה טבילתה במוצאי יום טוב שאי אפשר לחוף בשבת וביום טוב, חופפת במוצאי שבת בלילה. ואם אירע מוצאי יום טוב שאי אפשר לחוף בו חופפת בערב שבת שהוא חול וטובלת למוצאי שבת , ואמר רב חסדא כולהו אמרינן שכן לא אמרינן ורב יימר אמר שכן נמי אמרינן לבד האשה חופפת באחד בשבת וטובלת בשבת שאפילו שכן נמי ליתא דאפשר דחייפא בלילה וטבלא בלילה ודרש מרימר הלכתא כוותיה דרב חסדא וכדמתרץ רב יימר פי' כוותיה דר"ח דלא אמרינן שבן וכדמתרץ ר' יימר דהיכא דאפשר למיחף בלילה ולמטביל בלילה אפילו כולהו נמי לא אמרינן. וחפיפה זו בראש ובכל מקום שיש שעור כדאמרינן במרובה (שם) שתהא אשת חופפת וטובלת דאורייתא היא [בלשון קושיא] דכתיב ורחץ את בשרו במים את הטפל לבשרו ומאי ניהו שערו וכו' אלמא בשערו קאמר. ועוד ראיה ממאי דאמרינן בתינוקת (ס"ו ב') דרש מרימר משמיה דרבא אשה לא תחוף אלא בחמין ואפילו בחמי חמה, פי' ומאי טעמא משום דמשרו מזייא, פי' מקשים את השיער ונעשה ביצין ביצין פי' בביצים של יוצר לשון שריר וקיים (ב"ב ק"ס ב'), ולשון לשרורי מנא (שבת ע"ד ב'), אלמא חפיפה בשיער הוא, ולפי שיש שיער בגוף לבד שיער הראש, הוזקקו נשים לחוף וכשר וטוב הדבר והמעבירו ימתח על העמוד. ואמר רבא (נדה ס"ו ב') לעולם ילמד אדם את בתו שתהא מדיחה בית קמטיה במים אע"ג דביאת מים לא בעינן ראוי לביאת מים בעינן ואף בשיניה ובפיה ראוי לביאת מים בעינן דאמרינן בתינוקת (שם) ובקדושין פ"ק (כ"ה א') אמר ר' יצחק מעשה בשפחתו של רבי שטבלה ועלתה ונמצא עצם בין שיניה והצריכה רבי טבילה אחרת. ואמר רבא טבלה ועלתה ונמצא עליה דבר חוצץ אם סמוך לחפיפה טבלה אינה צריכה לחזור ולטבול, ואם לאו צריכה לחזור ולטבול. וסמוך לחפיפה פי' ב' שעות או בג' טבלה, והוא שלא הלכה במקום שיש לחוש שנפל עליה דבר זה חוצץ ואפילו הנמצא. ואמר ר"ש בן לקיש (נדה ס"ז א') אשה לא תטבול אלא דרך גדילתה (פי' דרך הלוכה וגדולה) והיינו דאמר ר' יוחנן עצמה עיניה ביותר או פתחה עיניה ביותר לא עלתה לה טבילה. ומסקינן הני מילי לטהרות אבל לבעלה לא ומי לכתחילה אפילו לבעלה צריבה לעשות דאמר דיעבד קאי. ואמר רבה בר רב הונא (שם) נימא אחת קשורה חוצצת, שלש אינה חוצצת שתים איני יודע. ור' יוחנן אמר אנו אין לנו אלא אחת וקיי"ל כרבה. אמר ר' יצחק (שם ב') דבר תורה ברובו ומקפיד עליו חוצץ וגזרו רבנן על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד (למעלה הבאתיו) פי' הקפדה דרך בני אדם ביוצא בזה להקפיד, ואם מקפיד בדבר שאין דרך בני אדם להקפיד שהם ביוצא בו להקפיד, או אינו מקפיד בדבר שדרך בני אדם להקפיד בטלה דעתו אצל כל אדם. מקצת הלכות נדה ודקדוקיה כתבתי ישמע חכם ויוסיף לקח: