סימן רכז (קכז) שמח לוי גר יתום ואלמנה. ויראת מאלהיך ותקיים אשר צוה בפ' ראה אנכי לשמוח ולשמח במועדים דכתיב ועשית לה' אלהיך וגו' וכתיב בפ' ההיא ושמחת לפני ה' אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך וכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים וכתיב ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך. שמחה בחג המצות וראש השנה לא כתיב מנלן מהיקש דר' יונה בשבועות פ"א (י' א') אלה תעשו לה' במועדיכם א"ר יונה הוקשו כל המועדות זה לזה ויום הכפורים אע"פ שהוא בכלל המועדים אינו בכלל שמחה דהא כתיב ביה ועניתם את נפשותיכם ולמדנו גם מזה שבר"ח אסור להתענות וחייב אדם לשמוח בו כדאמרינן התם דר"ח אב מיקרי מועד דכתיב קרא עלי מועד וגו'. והיינו דאמרינן בתענית פ"ב (י"ז ב') לענין הספד ולהתענות דר"ח דאורייתא ודאורייתא לא בעי חיזוק. והא דאמרינן בברכות פ"ג שאכלו (מ"ט ב') ר"ח אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל באכילת פת קאמר שבלא אכילת (פת) יכול לשמוח באכילת בשר ושתיית יין.
ספר יראים · סימן רכ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.