סימן קצה (לט) לא תשנא את אחיך בלבבך. ויראת מאלהיך צוה בפ' קדושים לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. ותניא בת"כ ומייתינן לה בערכין פ' יש בערכין (ערכין ט"ז ב') לא תשנא את אחיך בלבבך יכול לא יכנו ולא יסרנו ולא יקלננו ת"ל בלבבך בשנאה שבלב הכתוב מדבר. מנין [המדבר] (לרואה) בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו ת"ל הוכח תוכיח את עמיתך. ואם (לא) קבלו מנין שיחזור ויוכיחנו ת"ל הוכיח תוכיח את עמיתך מכל מקום. והא דאמרינן בב"מ בסוף אלו מציאות (בבא מציעא ל"א א') הוכח אפילו ק' פעמים משמע. הוכח באומר לקבלו וחוזר בו אבל כשאינו מקבל לא הוצרך מתוכיח הוכיח. ואע"ג דמרבינן הוכח מתוכיח בתלמיד לרב במקבלו מרבי' נמי לחברו כשאינו מקבלו והוכחת תלמיד לרב במקבלו ולחברו כשאינו מקבלו שקולים הם ויבאו שניהם.
ספר יראים · סימן קצ״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.