ספר יראים · סימן קע״ד, ה׳

יש לשאול אמאי לא מתמה תלמודא הכא כדמתמה בתחלת תמורה (ב' ב') כדתניא אם המר ימיר לרבות את האשה ופרכינן טעמא דרבי קרא הא לאו הכי אמרינן אשה לא לקי והא תני דבי ר' ישמעאל איש או אשה כי יעשו השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. יש לתרץ לפי שאין דרך אשה לקלל שהרי בבית בעלה רגילה ועומדת ואין לה משא ומתן עם אדם כאיש הוצרך לרבות אשה. לרבות טומטום ואנדרוגינס. אשר יקלל את (אביו ואת) אמו אין לי אלא אביו ואמו אביו בלא אמו או אמו בלא אביו. מניין ת"ל אביו ואמו קלל אביו קלל אמו קלל דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר אינו צריך משמע שניהם כאחת ומשמע אחד בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתוב יחדו. מות יומת בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה נאמר כאן דמיו בו ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה דכתיב בהוא בהדיא בסוף קדושים תהיו ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו באבן ירגמו אותם דמיהם בם אף כאן בסקילה עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל אלהים לא תקלל (ואם היה אביו נשיא או דין הרי הוא בכלל ונשיא בעטך לא תאור) אינו לא דין ולא נשיא מנין הרי אתה דן בנין אב משניהם וכו' ומסקינן ולכתוב רחמנא נשיא לא תאור וחרש לא תקלל אלהים למה לי אם אינו ענין לגופו תנהו לאביו ולר' עקיבא דאמר אלהים קדש נפקא ליה לכתוב רחמנא לא תקל לא תקלל למה לי. לאביו (ולאמו).