לקט שכחה ופיאה בתבואה. צוה הב"ה בפ' קדושים ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה [את] פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר וגו'. והשכחה בפ' כי תצא כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה.
ספר יראים · סימן קנ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.