ספר יראים · סימן קנ״א, ב׳

יש לתמוה על נתינת חלוקות הכא אמרינן כי יתן בשוה פרוטה והכי נמי אמרינן בפסחים פ' כל שעה (פסחים ל"ב ב') ונתן לכהן את הקדש בשוה פרוטה. וגבי תרומה כתיב תתן לו. ואמר שמואל (קדושין נ"ח ב') חיטה אחת פוטרת את הכרי. ובכריתות פ"א (ז' א') אמר רב יוסף מחלוקת בנתינה דאשר יתן ממנו על זר בשנוי דשנינא אבל נתינה דעלמא דברי הכל בכזית. ולענין ראשית (הגז) אמר (חולין קל"ה א') כדי לעשות ממנו בגד קטן שנאמר תתן לו שיהא בו כדי נתינה. והריני אומר מה ראו חכמים לחלקם ההיא דראשית הגז פי' ר' יהושע בן לוי לעמוד לשרת כתוב שם דבר הראוי לשירות. ההיא דכריתות דמפרש נתינה דעלמא בכזית ההיא דעלמא אצל נתינה דעלמא קאי אלא אנתינה דפסח דכתיב לכהן את הקדש וסבירא ליה לרב יוסף דבין ר' מאיר ור' יהודה סבירא להו כרבנן דפליגי אאבא (שאול) ואמרי דההיא נתינה בכזית וטעמא מפרש התם דכתיב כי יאכל ואכילה בכזית, ההיא דתרומה דאמר שמואל בחיטה אחת לפטור ולהוציא מידי טבל קאמר. וטעמא שאיסור טבל נפקא לן בשלהי אלו הן הנשרפין (פ"ג א') מדכתיב ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו לה' בעתידים לתרום הכתוב מדבר אלמא כל הנקרא הרמה מוציא מידי טבל והרמה מיירי שלא בשוה פרוטה ושלא בכזית. כדאמרינן ביומא פ"ב (כ"ד א') בעי ר' אבין תרומת הדשן בכמה מתרומת מעשר ילפינן או מתרומת מדין ילפינן ופשיט דילפיגן גז"ש והרים והרים, מוהרים ממנו בקומצו. שמעינן אי לאו הוי גז"ש שמעינן מתרומת מדין או מתרומת מעשר. ותרומה גדולה אי אפשר ללומדה מתרומת מעשר שהרי ראשונה היא לתרומת מעשר ולא פי' שיעורא הלכך יש לנו ללמוד מדחיסר הכתוב לפרש שיעורה ומעשר ראשון ובתרומת מעשר אחריה פי' שעורם למדנו שהרמת תרומה בכל שהוא להוציא מידי איסור טבל אבל לקיים מצות [טבל] נתינה דתתן לו לא אמר שמואל בכל שהוא.