ספר יראים · סימן ק״מ, ג׳

אמרי' בב"ק (י"א ב') אמר עולא בכור שנטרף בתוך ל' יום אין פודין אותו, פי' שנעשה טריפה, וכמאן דאמר טריפה אינה חיה ואע"פ שהוא חי ביום השלשים כיון שאינו ראוי להיות אינו חייב לפדותה. אבל מת לא איצטריך למעוטי דבן חדש כתיב. וכן תני רמי בר חמא מתוך שנאמר פדה תפדה יכול אפילו נטרף בתוך ל' יום ת"ל אך חלק, ותנן בבכורות פ' יש בכור (בכורות מ"ט א') מת הבן בתוך ל' יום אע"פ שנתן לכהן יחזיר לו הכהן חמש סלעים. וטעמא דכתיב מבן חדש תפדה והיינו שלשים יום, דכל חדש דקרא בחדש לבנה קמיירי דחדש משמע דבר המתחדש והיינו חדוש לבנה וכתיב החדש הזה לכם ודרשינן כזה ראה וקדש. וזה חידש פעמים נראה ופעמים אינו נראה הרי זו לבנה וכל חדש הסתום ילמוד מחדש המפורש. וכל חדש לבנה קבלה היא בידינו מרבן גמליאל מכ"ט ימים ומחצה וב' ידות שעה. וע"ג חלקים. וצריך שיהיה חדש שלם כדאמרינן בנדה פ' יוצא דופן (נדה מ"ז ב') שבבן ושבבת מעת לעת ואמרינן (מ"ח א') למאי הלכתא לערכים מבן חדש, ובאשר אמרו חכמים לערכים מעת לעת כך נאמר חדש דפדיון מעת לעת וטוב לאהד מלהקדים שאם מאחר אינו מפסיד אלא שלא קיים מצוה מן המובחר שמצותו ביום ל', אבל הקדים בתוך ל' אין בנו פדוי, דאיתמר ביש בבור הפודה את בנו בתוך ל' יום רב אמר בנו פדוי ושמואל אמר אין בנו פדוי. ומסקינן (מ"ט ב') אע"ג דקיי"ל דרב ושמואל הלכתא כרב באימורא הכא הלכתא כשמואל. ובכור לאיש ולא לאשה אינו בכור לכהן ובכור לאשה ולא לאיש בבור לכהן דבפטר רחם תלה רחמנא.