ספר יראים · סימן קכ״ב, ג׳

תניא בת"כ לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלהיכם, לעני יכול לעני מאחרים, פי' לגוים, ת"ל ולגר, אי לגר יכול אפילו לגר תושב ת"ל ללוי, פי' במקום אחר כתיב ולוי במקום אחד ובא הלוי והגר והיתום והאלמנה וגו' הקיש גר ללוי מה לויים בני ברית וגו', אי ללוי ולגר יבול בין חסרים בין שאינם חסרים. פי' בין עניים בין עשירים ת"ל לעני מה עני מחוסר ובן ברית אף כל מחוסר ובן ברית. וכמה שעור עוניו כדתנן במס' פיאה פ"ח מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני היו לו מאתים זוז חסר דינר אפילו נותנים לו אלף כאחת הרי זה יטול. היו ממושכנים בכתובת אשתו ולבעל חובו הרי זה יטול אץ מחייבין אותו למכור את ביתו וכלי תשמישיו. מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהם הרי זה לא יטול. ולשעור זה לא מצאנו מקרא אבל חכמים כוונו הדברים לפי הנראה.