יב יג יד בת אשתו בת בתה בת בנה. הזהיר הכתוב על שלשתן במקרא אחד באחרי מות דכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות עדותה שארה הנה זמה היא ושלשתן בשריפה. וילפינן לה בסנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (ע"ה א') מגז"ש דזמה זמה, נאמר כאן שארה הנה זמה היא ונאמר להלן בקדושים תהיו ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אותו ואתהן מה להלן בשריפה אף באן בשריפה. ותולדותיהן כדתני ר' חייא ביבמות בפ' כיצד שלישי שבבת אשתו ושבבן אשתו שניה; ואיבעיא לן התם אי יש להן הפסק ושלישי דוקא אי אין להן הפסק ופי' שלישי משלישי ואילך ולא איפשטא לן. וקבלה בידנו כל תיקו דאיסורא אפילו בדרבנן לחומרא. ושמעתי שבפירוש רבינו חננאל אומר דכל תיקו חשוב ספיקא, הלכך לקולא בדאורייתא לחומרא:
ספר יראים · סימן י״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.