ספר יראים · סימן קי״ח, ה׳

ראשונה דתנן באיזהו נשך (ע"ב ב') אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין אע"פ שאין לזה יש לזה. וכי פסקינן על השער דוקא בשער גדול דקביע כיון שמעות בידו יכול לקנות כלא ספקוהו כמו שיש בידו אבל על שער קטן דלא קביע אסור דאמר ר' אסי אמר ר' יוחנן אין פוסקים על שער שבשוק ומסקינן דלא אמר ר' יוחנן אלא בשוק של עיירות דלא קביע תרעייהו. ויש מפרשים דלית הלכתא כר' יוחנן מדאמר ר' ינאי (ס"ג א') עושין אמנה בין כפירות בין בדמים. פי' נותן לו מעות על פירות שיש לו בבית ואפי' יוקירו מותר ליתן לו בשעת היוקר מאחר שהיו בידו בשעת קבלת מעות כדתנן יצא השער פוסקין וכ"ש הבא שבידו וכשם שמותר לו ליתן לו הפירות אם הוקרו כך מותר לתת לו דמי הפירות בשעת היוקר דמה לי הן מה לי דמיהן, כי היכי דשרו הן דמיהן נמי שרו ואמר רבא השתא דאמר רבי ינאי מה לי הן מה לי דמיהן אמרינן מה לי דמיהן מה לי הן וכו' ופוסקין על שער שבשוק אע"פ שאין לו ומפרש רבא לאפוקי מדר' יוחנן אתא דאמר אין פוסקין על שער שבשוק דשער גדול ודקדק רבא מתוך דברי ר' ינאי דאפי' בשער קטן שרי דאי בשער גדול מאי אתא לאשמעינן מתניתין היא יצא השער פוסקין ומאחר שמדברי ר' ינאי דקדק כוותיה קיי"ל דמסקינן (ס"ה ב') הלכתא כר' ינאי ונראין לי דבריהם. ורבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו (ס"ו ב') מאי טעמא אמור רבא פוסקין על שער שבשוק אע"פ שאין לו דאמר לוקח שקילא טיבותך ושדיא אחיזרא מאי אהנית לי. כיון דהוו לי זוזי זביננא בזולא וכשם שפוסקין על שער שבשוק כך לווין סאה בסאה על שער שבשוק דמסקינן כר' אליעזר דאמר (ע"ב ב') לוין וכן פי' רב יהודאי גאון על ימעד שבשוק לווין סאה בסאה. וטעמא כיון דיצא השער חשבינן ליה בשיש לו והוה ליה, כדתנן (ע"ה א') אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא את המפתח. ורש"י פי' לפי דברי רבא דמסיק השתא דאמר ר' ינאי מה לי הן ומה לי דמיהן פוסקין על שער שבשוק אע"פ וא"ת משנתנו יצא השער פוסקין איכא למאן דאמר לקמן פוסקין על שער שבשוק ומוקי למתניתין באכלבאי וארבי והלכה כר' יוחנן, כפי פירש"י.