אמר רב אסי אמר ר' יוחנן חצר צריכה שני פסין משתי רוחות כל פס במשהו ואם מרוח אחת צריך שיהא הפס ד' טפחים, ת"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין ממנה בשבת אלא א"כ עשו לה מחיצה גבוהה יו"ד טפחים בד"א שפרצותיה ביותר מעשר אבל עשר א"צ כלום, מימלא היא דלא מלינן הא טלטולי מטלטלינן והלא נפרצה חצר למקום האסור לה הב"ע דאית ליה גדודי שהן כמו פסין, אמר רב יהודא אמר רב מבוי שארכו כרחבו אינו ניתר בלחי משהו, אמר רב חייא בר אשי אמר רב מבוי שארכו כרחבו אין ניתר בקורה טפח, אמר ר' זירא כמה מכוונן שמעתתא דסבי כיון דארכו כרחבו הו"ל כחצר וחצר אינו ניתרת בלחי וקורה אלא בפס ד', אמר רב נחמן נקטינן איזהו מבוי שניתר בלחי וקורה כל שארכו יותר על רחבו ובתים וחצרות פתוחין לתוכו, ואיזהו חצר שאינו ניתרת בלחי אלא בפס ד' כל שאין ארכה יתר על רחבה ואפילו משהו הוי ליה כמבוי ומבוי בלחי וקורה סגיא:
ספר העיתים · סימן צ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Mekitzei Nirdamim, Krakow, 1903
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר העיתים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.