נתנו בבור האי בור דקאי היכא אילימא דקאי ברה"י פשיטא כי היכא דרה"י עולה עד לרקיע ה"נ נחית לתחת ואלא ברה"ר נתכוין לשבות היכא אי למטה הוא ועירובו במקום אחר הוא אלא הכא בבור העומד בכרמלית עסקינן ונתכוין לשבות למעלה ורבי הוא דאמר כל דבר שהיא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות, נתנו בראש הקנה או בראש הקנדס בזמן שהיא תלוש ונעץ, תלוש ונעץ אין שאינו תלוש ונעץ לא גזירה שמא יקטום, נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח אמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר היא אביי ורבא דאמרי תרויהו הכא במנעל דקטיר במיתנא עסקינן ובעי סכינא למיפסקי' ור"א ס"ל כר' נחמיה דאמר תרווד ואפי' טלית אין נטלין אלא לצורך תשמישן ולפיכך אסור, ורבנן סברי כל הכלים ניטלין בין לצורך בין שלא לצורך:
ספר העיתים · סימן נ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Mekitzei Nirdamim, Krakow, 1903
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר העיתים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.