תנא הקוצר והבוצר והגודד והמוסק והאורה כולן מלאכה אחת הן. אמר רב פפא האי מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתיר תמרי חייב שתים אחת משום תולש ואחת משום מפרק רב אשי אמר אין דרך תלישה בכך וכדרב אשי קיי"ל ולא היא מאבות מלאכות דאינו תולש בעצמו אלא מכחו קא אתי פי' פיסא צרור של אדמה. גרסי' בפרק המצניע ת"ר החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת חייב ואמרינן חולב חייב משום מפרק, מחבץ חייב משום בורר מגבן חייב משום בונה, מפרק [חייב] משום דש ואלו כולן מפורשת למטה:
ספר העיתים · סימן רכ״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Mekitzei Nirdamim, Krakow, 1903
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר העיתים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.