ומבעי ליה לאיניש למטרח בערב שבת לתקוני מגדא ופירי לצורך השבת חדא מפני עונג שבת ועוד להשלים מאה ברכות וכדגרסינן בפרק התכלת חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום אמר רב אויא בשבתות ובימים טובים דלא נפישי ברכות ממליא להו באיספרמקי ומיגדי הלכך באורתא בערב שבת חסרי להו י"א ברכות מתפלת ערבית אייתי חדא מקידושא חלופי חדא דבפה"ג מחשבון מאה ברכות אשתיירי עשרה ומיבעי ליה לאיניש לאשלומי הנהו עשרה בערב שבת או באורתא דשבת כי היכי דלישלים מאה ברכות דערב שבת וביומא דשבתא נמי חסרי כ"ב ברכות מתפלות יוצר ומנחה וב' ברכות מתפילין שאין נוהגין בשבת הרי כ"ד אייתא תשע עשרה חלופייהו ז' דתפלת המוספין וח' דסעודה שלישית וד' דהבדלה הרי י"ט אשתיירו להו חמשה דצריך איניש לאשלומינהו בשבתא, וביו"ט דליכא ג' סעודות אשתיירו י"ג דצריך לאשלומינהו, ואיכא נמי מאן דחשב בחשבון מאה ברכות דאורתא בהדי יממא דחשוב דאורתא בקדמיתא והדר דיממא בהדי אורתא דחלפא וחשיב נמי דערב שבת בהדי שבת ובעי להשלים בשבת י"ט, דהבדלה לאו מחשבון ברכות דשבת אלא מברכת דחד בשבת היא, והאי חושבנא מכרעאה מדרב חייא בר אויא דטרח וממלא להו דאי לא חסרי אלא חמשה ברכות להשלים בשבת ליכא טירחא כולי האי:
ספר העיתים · סימן קצ״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Mekitzei Nirdamim, Krakow, 1903
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר העיתים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.