גרסינן בפרק כל כתבי הקודש אמר ר' אלעזר לעולם יסדר אדם שלחנו בע"ש ובמוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית, וגרסינן נמי התם עשירים שבא"י במה הן זוכין בשביל שמעשרין דכתיב עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר ועשירים שבבבל במה הן זוכין בשביל שמכבדין את התורה ובשאר ארצות במה הן זוכין בשביל שמכבדין את השבת פי' כי בא"י מעשרין ולא בח"ל, ובבבל שכיחי רבנן טובא ומתיבתא והעשירים מכבדין אותן ובשאר ארצות דליכא נמי מעשר וליכא רבנן טובא זוכין העשירים מפני שמירות שבת, אמר ר' חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא והביאו לפניו שלחן של זהב משאוי ששה עשר בני אדם ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועין בו וקערות וקיתינויות וצלוחיות קבועין עליו ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים וכל פירות וכשהן מניחין אותו אומרים לד' הארץ ומלואה וגו' וכשהם מסלקין אותו אומרים השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם, אמרתי לו במה זכית א"ל קצב הייתי וכל בהמה נאה שמצאתי אמרתי זו לכבוד שבת אמרתי לו בני אשריך וברוך המקום שזכך לכך:
ספר העיתים · סימן קס״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Mekitzei Nirdamim, Krakow, 1903
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר העיתים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.