אמר ר' יצחק לר' שמן בר אבא הני ביעי חשילתא שריין ואת לא תיכול משום שנאמר (משלי א ח) ואל תטוש תורת אמך אם הורה כבר רב לאיסור והלך למקום אחר ולמד לפני רב של אותו מקום להתיר ושניהם הביאו ראיה לדבריהם והרב יודע שבעיר שמשם התלמיד הבא ללמוד לפניו. שרב שבאותו העיר אוסר מה שהוא מתיר אף על פי שזה הרב יודע שהוא מותר והתלמיד חושב אם אעשה לחומרא יכעוס עלי זה הרב יש לרב לומר פלוני כיון שאסר דבר אל תהי נוהג בו היתר אע"פ שנראה להתיר ולא מפני שנותנים עליו מחומרי המקום משם איסור גמור היה נראה לו:
ספר חסידים · סימן תתקס״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.