ויש אדם אע"פ שאינו צריך לעשות מלאכה שאעפ"כ מצוה שיעשה מלאכה כגון שלבו מלא תוגה או לבו נוטה לעבירה או לדברים בטלים אז מותר לו לעסוק בדרך ארץ שלא ישתטה ושלא יהרהר לעבירה אבל אם ע"י עסק לימוד או עסק כתיבה או בעסק מצוה יוכל לבטל תוגות והרהורים שבלבו אז אסור לו לעסוק בדרך ארץ או אם יכול לחבר אליו חבר טוב וללמוד בפניו מלאכה אע"פ שמבטל עסק תורה מותר:
ספר חסידים · סימן תתקמ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.