כתיב (משלי כא טז) אדם תעה מדרך השכל בגימטריא משתמד מי שאמר דבר טעם מן התורה והמיר אין אומרים אותו משמו ואם יאמר אדם טעם משמו אין אומרים עליו ז"ל ולא שם רשעים ירקב כי אם עשה טובה מן הדין היה שלא להנות ממנו כמו איש אלהים שצוהו הקב"ה שלא להנות מירבעם ואשר אליהו נהנ' מבשר אחאב מומר לתאבון היה דבר אחר הוראת שעה היתה כי השביע שלא יאכילוהו והיו הטבחים אומרים לאחאב מרמה הוא שהעורבים לוקחים בעל כרחנו את הבשר ואם מומר רצה לבנות בית הכנסת או ס"ת להשכיר הסופר לכתבה אין שומעין לו ואין מקבלים ממנו דכתיב (יחזקאל ז יא) החמס קם למטה רשע לא מהם לא נהנים מהם ולכך יש רשע שמהנה לצדיק ולבסוף מפסיד הצדיק כנגד מה שנהנה ממנו על שם ויהיו מוכשלים לפניך ופעמי' שהרשע מהנה לצדיק ומפסיד כדי שלא יהנה הצדיק מן הרשע וכתיב (משלי טו כז) ושונא מתנות יחיה:
ספר חסידים · סימן תתקל״ח
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.