הקונה ספרים לא יאמר רע רע (כלומר הקנין הוא רע ויוקר) אלא יאמר כך וכך אני רוצה לתת אם תחפוץ תתן ואם בזול מאד והוא יודע שיתן לו יאמר לו בזול מאד והוא לא יאמר רמיתיך והרי הזהרתיך. ואם אמר אף על פי כן יהא שלך בכך אז אין לו עון אבל אם הקונה יודע שהמוכר גנבם כל מה שיוכל לקנות בזול יקנה בזול ואפילו לרמותו שיתנם בזול מאד בטוב עושה כדי שיחזיר למי שנגנב ממנו בדמים קלים כדי שלא יוליכם הגנב במקום אחר שמא לא יחזרים למי שנגנבו ממנו אדם שהולך למדינות ויש לו כסף לקנות סחורה ומצא ספרים שאין כיוצא בעירו כגון פירוש ותוספות ומדרשים או במקומו יקרים קלפים וסופרים. ואין ספק בספרים כנגד הלומדים או אין לתינוקות חומשים מצוה לקנות ספרים ומוכרם ואם יש להם ספרים כדי צורכם ולא יותר אל יעשה סחורה בספרים:
ספר חסידים · סימן תתקכ״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.