הכותב הלל וקריאת שמע לתינוק להתלמד אע"פ שאינו רשאי לעשות כן מטמא את הידים המשיחות והרצועות שתפרן בספר אף ע"פ שאינו רשאי לקיימם מטמאים ידים הנה אמרו שגזרו על הספר שמטמאים את הידים כי היו משימים הספרים עם התרומה והיו העכברים אוכלים הספרים. לכך גזרו אף על פי שאין תרומה ואין טומאה נוהגת בזמן הזה כיון שגזרו שיטמאו את התרומה כדי שלא יבוא לידי זה שישימו הספרים עם המאכלי' שלא יאכלו העכברי' את הספרים אף בזמן הזה לא ישים אדם ספרים אצל אוכלים כדי שלא יאכלו העכברים הספרים. וכתיב (דברים יב ד) לא תעשון כן לה' אלהיכם שלא יגרום אדם שימחק ה' דוגמת כל מום לא יהיה בו. שלא יגרום שיהיה בו מום בקדשים כך לא יגרום שתמחק הכתיבה שהי' קודש וה' קודש:
ספר חסידים · סימן תתק״י, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.