אחד היה אוכל בני מעים של דגים ועופות ולא היה בודקם. לאחר ימים אמרו לו אתה אוכל טמא כי בבני מעים נמצאים תולעים ושאר דבר טמא כי דגים בולעים דגים טמאים וקבל דין עליהם בערב פסח ובפסח כשבא לתקן מצות קודם היה מפקיר קמחו ומימיו לפי שמא לא היו נזהרים ויבא לידי חימוץ לכך היה מפקירו כדי שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא:
ספר חסידים · סימן תת״ל, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.