אחד היה משים עור כעין כיס במכנסים שלו כנגד ערותו מפני טפי מי רגלים שמא יהיו נוטפים על בגדיו ואם יתפלל הרי תפלתו תועבה. וכן כשיצא אדם מבית הכסא יראה המקום שישב עליו שמא יש טנופת עליו ויבא חבירו וישב עליו פתאום או ישב עליו בלילה ויהיה מטונף ויעסוק בתורה או יתפלל ונמצא על ידו נעשה לו וצריך לאדם למשמש במקום שישב שלא יהא מטונף כשילך לבית הכנסת או כשילמוד:
ספר חסידים · סימן תתי״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.