אחד היה בב"ה לאחר שכבר אמרו קדוש קדוש קדוש וכו' ברוך כבוד ה' וכו' ימלוך וכו' עד סוף ברכת האל הקדוש אמרו לו הקשת נראה בענן יצא מב"ה ובירך על הקשת. אמרו לו העוסק במצוה פטור מן המצוה ואתה עסוק במצוה לענות אמן אחר כל ברכה שאומר שליח צבור אמר זאת הברכה עדיפא מפני שעוברת. וכן כשהיו עונין אמן יהא שמיה רבא מברך בחצר בית הכנסת היה הולך לשם למלאות עשרה עמהם:
ספר חסידים · סימן תת״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.