ספר חסידים · סימן תת״ב

1 קטעים, בנוסח המקורי.

א׳
אין משיבין על הקלקלה דוקא כשתוכל לומר לא נפקא לן מינה אבל כשיש דברים שאם יגיד הקלקלה יכול להיות תקנה לדבר כגון ויבא הפליט ויגד לאברם העברי ואם לא היה מגיד יותר היה חוטא. וכן אם לא יגיד על החולה לאוהבו לא יחקור אחר רפואה כמו ויאמר ליוסף הנה אביך חולה כדי שיביא את בניו עמו. וכן רבן יוחנן בן זכאי לר' חנינא בן דוסא שיתפלל על בנו הרי לתקנתו יכול להגיד. או להעיד על מת בשביל אשתו להשיאה ולעשות תקנת היתומים. א"כ התך למה לא השיב למרדכי כי היה רע בעיניו שלא רצתה לבא אל מלך ולמסור עצמה למות ללכת למלך אחשורוש ועוד אמר שיש למסור עצמה למלך להיות נבעלת לו ותהיה אסורה למרדכי כי עד עתה באונס היתה נבעלת ועתה ממציאה עצמה לערל ברצון:
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.