ואשר אמרו על חרבונא זכור לטוב לפי שאם אדם מדבר בשבח צדיקים בין יהודים בין גוים כגון אותו פלוני עשה לישראל אותה טובה יאמר ז"ל אדם כשנפטר לעולמו כשמזכירים שמו אין אומרים ז"ל אלא אם כן יודעים בו שכל מעשיו לשמים. שהרי על אותו שלא מצאו בו אלא דבר אחד אמרו ושם רשעים ירקב. ומזכירים אותו לגנאי כגון אותן שלא רצו ללמד מעשה הקטורת כדאיתא ביומא. אבל כשמזכירים דברי תורה שאמר או זכות שעשה אין רשאין להזכירו לגנאי אלא לשבח:
ספר חסידים · סימן תשמ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.