מי שמוליך מת עמו או ספרים ויהודי פוגעו לא יתן לו שלום ולא יענה לו שלום וכן כשמת בעיר שהרי כתיב (מלכים ב ד כט) כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו וכשנפרד מקרוביו לא ינשק להם. ואם הוא בדרך וירא מן הגוים שאם ידעו שהוא מוליך המת יהיה בסכנה או יזלזלו במת ובא גוי לשבת על הארון או התיבה שהמת בו אם ימנע ממנו ירגיש הנכרי וירא פן יזיקו לו ויחטאו לו ופן יזלזלו בו אל ימנע מלשבת עליו ואפי' הוא עצמו יכול לשבת עליו ולטייל עמהם כדי לטרדם מן הדעת שלא ירגישו:
ספר חסידים · סימן תשמ״א
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.