וישמע אברהם לעפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת ולא אמר לו אברהם תן בפחות להראות שאין פוחתין בכבוד המת ואין מצמצמין בצרכיו. כשמת מוטל אין מאחרין אותו. לעולם יהא אדם רגיל לקנות צרכי המת בשעת שמתו מוטל איני והא מי שמתו מוטל לפניו לא יתנו לו המוכרים ולא ישאלו מידו אמר מוטב שלא אזקק עד שיתן בידו המעות כדי שלא יתאחר המת מלקוברו ואין חושדין את הרגיל לקנות. נמצאת אתה מכשילו לעתיד לבא:
ספר חסידים · סימן תשל״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.