יזהר אדם הרוחץ את המת שלא יעזוב טנוף על בשרו. וכן המעיין בקבר המת ומשכיבו יזהר שלא יהא עפר על פניו כי יש לו בושת כי הנפשות בתאר הגופים:
ספר חסידים · סימן תשל״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.