אדם שיש לו שפחה ויש לו בת ונישאת הבת לבעל בת השפחה ובלסוף מתה והניחה לבעל בת השפחה להכניס אשה אחרת אל יתנו לבעל כסת ושאר לכסות שהכניסה בת השפחה לו מה שנתנה לה אמה כי אמר חכם אחד הקב"ה מקפיד על זה שאמה של מתה מבטת בצרתה שבתה מתה ועדיין רואה שיגיע כפיה לאחרים ונכון הוא שחתנה עם אשה אחרת בבית ורואה ששוכבת על מצעות שהיא נתנה אע"פ שמה שתקנה היא וכל שיש לה של האדון:
ספר חסידים · סימן תרס״ד
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.