מעשה באיש אחד שהיו לו בנים ובנות וכשהיו נשואים מתו והיה מספר לחכם אחד אמר לו מעריפ"א גוי אחת היה לי ומת הגוי המערי"פא שלי ואח"כ מתו בני ובנותי והממון נשאר לחתני ולכלותי כיון שלא זכה להעמיד תולדות למה לא מתו קודם שנישאו שלא יבא ממוני מידי לידם ואמר כל זמן שהיה אותו גוי חי היה לי הצלחה אמר ליה החכם שמא הממון בעולה בא אמר ליה לא עשיתי לשום אדם רעה אלא לאותו גוי הייתי מטעה אותו ועושה לו עולה הרי כשמת מלאכו הגיד לי וצעק על זה והקדוש ברוך הוא עושה משפט לעשוקים בין יהודי בין גוי לכן לא יגנוב אדם לא ליהודי ולא לגוי שלא יתחלל שם שמים על ידו:
ספר חסידים · סימן תרס״א
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.