ספר חסידים · סימן תרכ״ב

1 קטעים, בנוסח המקורי.

א׳
לא יתכן לאדם שיביא עצמו לידי חשד ואם בעל כרחו ינקה עצמו וימחול למי שחשדוהו. ואם ישתוק יעשו שלא כהוגן. מוטב ליתן להם עצה אע"פ שיחשדוהו . כי היה מעשה בשני בני אדם ראובן היה לו בן ולשמעון בת וללוי בת ושאל שמעון ללוי עצה אם יתן בתו לבן ראובן ואמר לוי בלבו אם אומר אל תעשו בלא רשות ראובן יחשדו אותי שאני נותן עצה זו בשביל בתי שיודעים שראובן יבחר בבתי יותר מבת שמעון. ואמר להם טוב בעיני. וכשנודע לראובן אמר ראובן ללוי חטאתך לא תכופר לא יתכן שבשביל לנקות עצמך מן החשד נתת להם עצה שאין להם תקנה שאמרת טוב בעיני. ואין תקנת בני עמו יותר היה תקנת בני בבתך. ומה שהיו חושדים אותך. זה הי' להם עון גדול ועל הצער של חשדה היית מקבל שכר גדול. ועל זה עברת על לפני עור לא תתן מכשול ובאמת אמר ראובן שבשביל שלא יהא נחשד עשה רעה. זה לא יתכן:
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.